כתיבת התורה בשבעים לשון מיד לאחר הכניסה לארץ מלמדת אותנו דבר חשוב מאד שרלוונטי גם לימינו אנו. הציווי לכתוב את התורה מיד לאחר הכניסה לארץ מלמדנו שהרחבת התורה וביאורה, או שמא נאמר, התאמתה ותיווכה לתנופת השינויים שצפויים להתרחש בארץ, הינם קריטיים. לא יהושע בלבד הצטווה לבאר את התורה ולתרגמה לבני דורו, דור באי הארץ, גם עזרא עשה […]
מדי שנה אנו קוראים את פרשת כי תבוא לפני ראש השנה. וכך מובא במגילה לא ע"ב: 'תניא, רבי שמעון בן אלעזר אומר: עזרא תיקן להן לישראל שיהו קורין קללות שבתורת כהנים קודם עצרת, ושבמשנה תורה [פרשת כי תבוא] קודם ראש השנה. מאי טעמא? אמר אביי ואיתימא ריש לקיש: כדי שתכלה השנה וקללותיה'. בעלי התוספות (שם […]
פרשת השבוע ,פרשת "כי תבוא", פותחת במצוות ביכורים. מצווה זו יכולה להתקיים לאחר שנגיע לארץ, נירש אותה ונשב בה. נהנה מברכתה, נשים את ראשית פרי האדמה ונעלה לבית אלוקינו, שם נודה על כל הטוב אשר ה' גמלנו. מדרש תנחומא על הפרשה, מתייחס לתקופת הזמן של החורבן "…צפה משה ברוח הקודש וראה שבית המקדש עתיד […]
מחלוקת קדומה היא האם מצוות יבום קודמת או מצוות חליצה קודמת (ע' בבלי יבמות ל"ט ע"ב). דהיינו במקרה בו נפטר אדם נשוי בטרם הוליד ילדים, האם עדיף (באופן הלכתי) שאחיו יחלוץ לגיסתו, האלמנה, או ייבמה ויישא אותה לאשה. המחלוקת הזו חושפת התלבטות ומתח בין שני ערכים, מצד אחד החשיבות שבהקמת הזרע וההמשכיות לנפטר, ומצד […]
'כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה וּבְעָלָהּ וְהָיָה אִם לֹא תִמְצָא חֵן בְּעֵינָיו כִּי מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת וְנָתַן בְּיָדָהּ וְשִׁלְּחָהּ מִבֵּיתוֹ…' לפנינו פיסקה שלמה העוסקת בסוגית הגירושין. המשפט שפותח את הפסקה דן במעשה הקידושין: 'כי יקח איש אשה ובעלה'. חז"ל דרשו דרשות רבות על משפט קצר זה, אולם היינו מצפים, שבכל זאת […]
פרשת ראה פותחת בפנייתו של משה לעם ישראל: רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה ברכה אם תשמעו וקללה אם לא תשמעו. ישראל עומדים ערב הכניסה לארץ ושוב, כמו בפרשת והיה אם שמוע שהופיעה בסיום הפרשה הקודמת, הם מקבלים את האפשרות לבחור בין שמיעה לדבר ד' לבין אי שמיעה. בין טוב לרע. בין ברכה לקללה. […]
הכניסה לארץ משנה את המבנה הארגוני הממורכז של מחנה ישראל. ההתרחבות העצומה מהבחינה הגיאוגרפית משנה גם את המצב הרוחני, שגם הוא הולך ומתפשט, הולך ומתרחב. במדבר, המשכן נמצא במרכז והכל סובב אותו באופן מוחשי ויומיומי, אך בארץ ישראל 'איש תחת גפנו ותחת תאנתו'. במדבר נאסר לבני ישראל לאכול בשר תאווה (אני נוקט כאן כשיטת רבי […]
בפסקה מופלאה זו, שמובאת בהמשך, הרב קוק מהלל את החלוצים שיש להם קישור ממשי לארץ, ומתאר את מעלתם כגבוהה בהרבה מאלו שעבורם הקישור לארץ הוא רק אידיאולוגי-דתי-רוחני. העיון שלנו מתחיל בפסוק אחד בפרשה (דברים, פרק ח' פסוק ח'): אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ־זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ: ברשימה זו מוזכרים שבעה פירות מיבול הארץ, אך […]
"וַיִּקַּח קֹרַח …וְדָתָן וַאֲבִירָם …וְאוֹן בֶּן פֶּלֶת … וַיָּקֻמוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה וַאֲנָשִׁים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל …נְשִׂיאֵי עֵדָה קְרִאֵי מוֹעֵד אַנְשֵׁי שֵׁם. וַיִּקָּהֲלוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם: רַב לָכֶם כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים וּבְתוֹכָם ה' וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל קְהַל ה'?" כיצד יתכן שקרח ועדתו שראו את גדולתו של הקב"ה שבאה לידי ביטוי באמצעות ניסים רבים שעשה […]
החל מפרשת וישב (פרק לז) ועד לסוף ספר בראשית (פרק נ) עוקבת התורה אחר מערכת היחסים המפותלת של יעקב ובניו, ויוסף ואחיו. אחת השאלות המטרידה את קוראי הסיפור, היא שאלת הימנעותו של יוסף מחידוש הקשר עם אביו לאחר שעלה לגדולה בבית פוטיפר ובבית פרעה. רבי יוסף בכור שור (ריב"ש מאה 12) הוא כנראה הפרשן הראשון […]