בהלכות ערב יום הכיפורים עוסק המחבר בספר שולחן ערוך בתפקיד המוטל על האדם הפוגע: "עבירות שבין אדם לחבירו אין יום הכיפורים מכפר עד שיפייסנו; אפילו לא הקניטו אלא בדברים, צריך לפייסו…" (סימן תרו). בשל התמקדותו בפוגע ובחובת התהפכותו להיות מפייס הוא עוסק רק בו. הרמ"א שם מאיר את התפקיד המוטל על המתפייס: "והמוחל לא […]
פרשתנו פותחת במצוות "מקרא ביכורים". הציווי על הבאת הביכורים הופיע כבר במקום אחר (דברים יב, ו) וכאן נתחדשה תוספת הדיבור הנלווה למצווה. מביא הביכורים מצווה להביא את יבולו למקדש ובזמן שהכהן מניח את הטנא קורא האדם פסוקים המתמצתים את שעבוד מצרים ואת הגאולה, עד לכניסה לארץ וההנאה מיבולה: "וַיְבִאֵנוּ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה וַיִּתֶּן לָנוּ […]
בפרשת וילך מעביר משה את שרביט ההנהגה ליהושע. כחלק מנאומו האחרון, נאום הפרידה מעם ישראל, מזהיר משה את העם מהידרדרות רוחנית שעלולה להגיע לאחר הסתלקותו. "כי אנכי ידעתי את מרייך ואת עורפך הקשה, הן בעודני חי עמכם היום ממרים הייתם עם ה', ואף כי אחרי מותי". מה בין מרי לקשה עורף? מבאר הנצי"ב: "את מריך […]
פרשתנו, פרשת ניצבים, עוסקת בברית אותה כורת הקב"ה עם ישראל ערב הכניסה לארץ. "אתם ניצבים היום כולכם, ראשיכם, שבטיכם, זקניכם ושוטריכם, כל איש ישראל…לעברך בברית ה' אלוקיך ובאלתו, אשר ה' אלוקיך כורת עמך היום". לאחר הברכה והקללה שבפרשת כי תבוא, אנו מתבשרים בפרשה על היציבות והביטחון המוחלט בגאולה האחרונה, בסיום החיובי של המסע אותו עובר […]
פעמים שהתדמית חשובה לאדם מהחיים. בפרשתנו מופיע תאור קצר אודות הליכתם של משה ותלמידו יהושע לאהל מועד. הליכה זו היא פרק הסיום בהנהגתו של משה, והחלפתו על ידי יהושע וכך נאמר: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה הֵן קָרְבוּ יָמֶיךָ לָמוּת קְרָא אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְהִתְיַצְּבוּ בְּאֹהֶל מוֹעֵד וַאֲצַוֶּנּוּ וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וִיהוֹשֻׁעַ וַיִּתְיַצְּבוּ בְּאֹהֶל מוֹעֵד: וַיֵּרָא ה' בָּאֹהֶל […]
מצד אחד, טוב ונכון שאחווה את הטינוף של החטא, שממש אגעל מעצמי ומבחירותיי. אך מצד שני, חוויה זו של טינוף וגועל עלולה להפיל אותי לייאוש, להחליש אותי ולהעציב אותי, הכרחי שאראה את הטוב שיש בי, את הכוחות ואת היופי. בתהליך התשובה בכלל, ובפרט בימים אלו שבין כסה לעשור, אנו מתנועעים בין שני הקטבים הללו, מעיין […]
עוד אנו עוסקים בענייני תשובה וכפרה, משכימים ל"סליחות" ותולים יהבנו בימין ד' הפשוטה לקבל שבים, באה פרשת השבוע, פרשת ניצבים, ומציבה בפנינו תמרור אזהרה. מסתבר כי התשובה אינה נתונה לכל. יש מי ששערי תשובה נעולים בפניו, מי שעליו נאמר כי "לא יאבה ד' סלוח לו"(כט:יט). ומהו חטאו של אדם זה? איזה מעשה נורא עשה שניתק […]
מטבע הדברים תשובה אינה מוגבלת לזמן כלשהוא – בכל רגע ורגע יכול אדם לשוב אל ה' ואל עצמו. מדוע בכל זאת ייחדה התורה זמן לתשובה? נראה שאנו זקוקים לזמן קבוע ומוגדר כדי שנוכל לרכז מאמץ בתיקון חטאינו. העובדה ש'המלך בשדה' מעודדת אותנו לצמצם את המרחק שבינינו לבין 'אבינו שבשמים'. לוח השנה אינו רק לוח המציין […]